ההומר בסיפורים

בירצוני להמליץ אל

סיפורי חכמי חלם אולי הם קצת טיפשים

אבל הם מצחיקים נורא. אני כימעת מתתי מיצחוק!

תאמינו לי סיפרתי לאחותי והיא היתפקעה מיצחוק.

לא היצלחתי להפסיק לצחוק ליצחוק שעה שלמה !!!!!!!!!!!

!!!!!!! כי קראתי את כחמי חלם, הרשלה,ג'וחא.

ומוסר ההשכל בג'וחא נואם במיסגד הוא שצריך ליפעמים

אומץ כדי להגיד משהוא. מוסר ההשכל בהרשלה הוא שאים

אתה עני תיתנהג בכעס עים אתה רוצה לאכול ועים לא תחפש בחנות אחרת.

מוסר ההשכל בחכמי חלם הוא טוב אני לא זוכרת כול כך.

אבל זה מצחיק כי ברור שאי אפשר לילכוד ירח מלא בתוך דלי מים.

סיכום: תיקראו את הסיפורים ואחר כך תגידו עים זה מיצחיק או לא.

הסוף

הכנת עפיפונים

ביום שישי ביום המישפחה.

בא אבא של גילעד הראה לנו

איך להכיו עפיפון . לי ניראה שלי יצא העפיפון עים הכי מזל טוב.

כי הוא מלא בשלום ואהבה. וגם אני ואמא שלי הכנו יחד.

כשהתחלנו להכין עפיפון היה קשה ומסובך.

ליקשור לגוף העפיפון. אבל אילן {אבא של גילעד}

עזר לי. וכש היה צריך להדביק לגוף העיפיפון דף ענק

אמא שלי עזרה לי. אחר כך היה צריך להדביק ניר קרפ ציבוני.

אני ואמא שלי קישטנו אמא שלי גזרה את ניר הקרפ לצורות שונות

ואני הדבקתי. כשירדנו להעיף את העפיפון אני רצתי וכאב העקב השמלי שלי.

עליתי למעלה ואיארגנתי את התיק והלכתי הבית בוכה.

הסוף

רפלקציה למה צריך להגיב בבלוג?

כשאני ניכנסת לבלוג אני בודקת את את הסיפורים שלי.
ומיסתכלת אים הגיבו לי.
למה צריך להגיב בבלוג?
צריך להגיב בבלוג כי.אחרים רוצים לדאת אים הסיפורים שלהם
מעניין צריך לכתוב אים יש שגיעות כתיב.אים הגבתה סימן שקראת.
אנשים יודעים שקראת הם רוצים הגבה על הסיפור. אים לא קוראים
הם לא מבינים על מה כתבתה. וזה משמח את מי שמנהל
את הבלוג.
הסוף

לינקום או לא לינקום

היו היה בית ספר שיש בו פינת חי.
ושם יש תוכים, צ'ינצ'ילות, ארנבים וגם
אוגרים.יום אחד, שני אוגרים, שהיו
בכלובים נפרדים, באו לכלוב אחד
בגלל כמות החיות.
לאוגר אחד קוראים רון ולשני קוראים
דני. אבל רון לקח כמעט את כל הכלוב.
לדני חצי קטן. אבל הם הופרדו בלידה רון
ניזכר בדני ודני ניזכר ברון.
הם שמחו כמו אין מחר.
יום למחרת פינת החי נסגרה ליום שלם לרון ניגמר האוכל
וביקש מי דני קצת אוכל .
אבל דני חשב: כמעט כל הכלוב שלו, לנקום או לא לנקום?
בסוף דני אמר:"אתן לך אבל בתמורה תיתן לי חצי מהכלוב."
רון הסכים אכל קצת.

טיול לנחל אלכסנדר

ביום שלישי 2.2.10 הלכתי לנחל בשם אלכסנדר.על שם אלכסנדר ינאי.
השם של המדריך היה ליטל. היא הרתה לנו את הנחל אז.

הלכנו לים התיכון כדי לי ראות צב הים.

אבל בעצם זהיה בית חולים לחיות. חילקו אותנו לשתי קבוצות קבוצה אחת הלך

ליראות צבי ים חולים ופצועים.

אני וכל השאר נישארנו בבית קטן ועשינו מדליות. אחר כך הלכנו ליראות את צבי הים.

ראינו קודם צבת ים בשם גל ,לא היה לה 2 ידים ביגלל רשת דיגים.

הבא בתור היהת עדי. היו לה פציעות בראש ובשיריון.

והחלק האחורי שלה צף. ביגלל שהיא אכלה שקיות. וביגלל זה היא צפה.

הבא בתור עידן הוא צב ים קטן מאוד. אבל יש לו חתכים ביידיים ביגלל רשת דייגים.

היו שם גם 2 צבים בריאים הם שם בישביל להוליד ילדים

ולהיתרבות. היה לי כיף מאוד תבואו גם היה כיף אני לא משקרת.

הסוף